print

מנהיגים

אוצרת: סיגל קהת-קרינסקי 25.3.2010 - 30.10.2010
גולדה ומשה שרת

רגע אינטימי ומפתיע זה נלכד במצלמתו של הצלם נחמן אברמוביץ' במהלך הוועידה העשירית של מפא"י, שנערכה ב-17 בפברואר 1965, בתום "נאום כיסא הגלגלים" של משה שרת, אחד הנאומים המוכרים ורבי-ההשפעה שנשא בשנה האחרונה לחייו. בנאומו התנגד שרת לתביעת דוד בן-גוריון לכונן ועדת חקירה ממלכתית בפרשת לבון. בהציגו עמדה זו תמך שרת בדעותיהם של גולדה מאיר ושל לוי אשכול. בתום הוועידה הצביעו רוב הצירים נגד הצעת בן-גוריון. באותה שנה גם נדחתה בקשתו של בן-גוריון להיבחר כמועמד מפא"י לראשות הממשלה.

בסיום הנאום נשקה גולדה מאיר לשרת על מצחו, ולאחר מכן נשאה נאום חריף עוד יותר באותו נושא. מחווה זו של הערכה לשרת ותמיכה בעמדותיו ניתן להבין גם על רקע הסכמתה של מאיר להצעת בן-גוריון שנים אחדות קודם לכן להחליף את שרת בתפקידו ולהתמנות לשרת החוץ; אולי הייתה זו דרכה שלה לבקש את סליחתו של שרת על המהלך ההוא.

על השוני במזגיהם ובעמדותיהם של שרת ושל בן גוריון עמדה מאיר בספרה האוטוביוגרפי, חיי (1975): "שנים רבות, לטוב המזל, בעצם עד שנות ה-50, שיתפו השניים פעולה ביניהם יפה מאוד. שרת היה דיפלומט ואיש משא ומתן מלידה. בן-גוריון היה מנהיג ולוחם לאומי מלידה. והתנועה הציונית בכלל, כמו גם תנועת העבודה בפרט, הפיקו ברכה עצומה משילוב כישרונותיהם, ואפילו, הייתי אומרת, מן השוני הגדול במזגיהם ובעמדותיהם". *

הצילום הנדיר שייך לאוסף מוזיאון פתח תקוה לאמנות ומוצג בתערוכה הקבוצתית "מנהיגים" המוצגת בגלריית האוסף. התערוכה מעמתת את הצדדים האינטימיים והאנושיים של המנהיגים בישראל אל מול הציבוריים והייצוגיים, ביניהם צדדים כוחניים של קולוניאליזם, צבאיות וערכי מלחמה. מבעד לאינטימיות במחוות הנשיקה, נחשפים חילוקי דעות אישיים כמו גם פוליטיים רחבים יותר, שהתקיימו בין שרת, מאיר ובן גוריון באמצע שנות הששים של המאה העשרים.
 

 * יעקב ורנה שרת (עורכים), שוחר שלום: היבטים ומבטים על משה שרת (תל אביב: העמותה למורשת משה שרת, 2008), עמ'190-188. הרשימה כולה מסתמכת גם על דברים שנאמרו לי בריאיון עם יעקב שרת, בנו של משה שרת, מיום 17.3.10, ועל כך שלוחה לו תודתי.