print

ציור, למשל

אמן-אוצר: לארי אברמסון 15.9.2016 - 24.12.2016

חפצים, שהיה להם שימוש בעבר, עומדים בבסיס הציור שלי: אבני צור, ששימשו ככלי נשק או ככלי עבודה; חרוזים ושרשראות, ששימשו לצורכי מסחר או פולחן; מחרוזות של פירות יבשים, ששימשו לתצוגת הסחורה; חבלים, מקלעות ומחצלות. בציור אני מנסה לחזור אלפי שנים בזמן, ללמוד מבעלי המלאכה שייצרו את החפצים ולייצר אותם מחדש. המכחול שלי מחטט בצבע, מזיז, מסיר, מוסיף ועורם, מנסה לקלוע ולארוג את הצבע, לחצוב ולגלף את שכבות הציור, לפרום ולחבר מחדש.
בזמן שאני מציירת, אני מחפשת את הרגעים שבהם זוכים החפצים לחיים משל עצמם, הופכים לסימן, לגבול בין גוונים, לסלע מאגי, למנדלה ציורית, לגלגל צבעים ענק, לשותפים מלאים בכוריאוגרפיה המסתורית של מחול הציור.
אני מנסה לבטל כל מקום פיזי או קונקרטי, למעט הציור עצמו. בציור אין קרקע או קו אופק, לאובייקטים אין משקל. אני מנסה ליצור מרחב תודעתי, שבו כל אובייקט נושא את מלוא כובד משמעויותיו ההיסטוריות, ובה בעת הופך לחלק ממשהו אחר, גדול אך גם קטן ממנו, חשוב וחסר חשיבות בו־זמנית: ציור.