print

ציור, למשל

אמן-אוצר: לארי אברמסון 15.9.2016 - 24.12.2016

ההכשרה האקדמית, שקיבלתי בסן פטרסבורג, הייתה ריאליסטית, אבל מבחינה פנימית ורגשית נמשכתי דווקא לאוונגארד הרוסי. בסוף 2004 , כשחזרתי לארץ, היה לי חשוב להתחמק מהציור הריאליסטי, שלימדו אותי באקדמיה, והתחלתי לבדוק את האפשרויות של המופשט. הושפעתי מהרעיון שעל החומר, הצורה והנושא להתחבר בציור. רציתי להשתחרר מכל השאלות, שהפנתה כלפי הסביבה שלי לגבי הסכסוך הערבי־ישראלי ולגבי הזהות שלי, ולעמוד על חירותי כאדם ובמיוחד — כאמן. החתירה לעולם פנימי היא חתירה אל האמת ואל הצדק.
כיום העולם כולו שקוע בשגרה צרכנית־חומרנית, עד כי כל דבר הקשור למציאות משעמם באופן טרגי. הברדק הרצחני, שאנו חיים בו, פוסל את הצורה ויוצר מצב חסר הרמוניה של "אי־אמנות".
כצייר חשוב לי לנסח במסגרת פורמט הציור הרבה שאלות והרבה תשובות, ולא לדבוק בכל חוק או ערך אמנותי או חברתי, השואף לשלוט בי ולהכתיב את גורלי. האמן הוא מורד בתוך שפת האמנות, וכדי לבנות עולם אחר ושונה, עליו להיות מהפכן גם כלפי חוץ.