print

כה קרוב ועדיין כה רחוק

אמנים עכשוויים מקפריסין, אוצר: יאניס תומאזיס 12.1.2017 - 11.3.2017

 מדי בוקר, בכל בתי הספר היסודיים הציבוריים בחלק הצפוני של קפריסין, התלמידים עומדים בסדר צבאי כשהם מאורגנים לפי כיתות, וחוזרים על שבועת אמונים לאומה התורכית. אחד הילדים נבחר – לרוב בשל הפופולריות שלו – להוביל את הקהל משפט אחר משפט. אם הילדים לא חוזרים על השבועה "כמו שצריך", עליהם לחזור ולעשות זאת שוב, עם יותר שכנוע ולהט: אני תורכי, כן וחרוץ. העקרונות שלי הם להגן על הצעירים ממני, לכבד את המבוגרים ממני, לאהוב את מולדתי ואת אומתי יותר מאת עצמי. האידיאל שלי הוא לצמוח, להתקדם. הו אטאטורק הגדול! אני נשבע לצעוד ללא לאות במסלול שאותו סללת, לעבר המטרות שהצבת. קיומי יוקדש לקיום התורכי. כמה מאושר האדם שמכריז "אני תורכי!" הווידאו – שצולם באותו המקום שבו נאלצה האמנית לחזור בצעקות אחר שבועת התלמיד בילדותה – מפרק את הסדר שנכפה על כולנו באמצעות שיר מופשט ורפלקסיבי.