print

כה קרוב ועדיין כה רחוק

אמנים עכשוויים מקפריסין, אוצר: יאניס תומאזיס 12.1.2017 - 11.3.2017

בקפריסין, ובמקומות נוספים ברחבי המזרח התיכון, מבקרים נהגו לקטוף פרח או ענף קטן מגינת האדם שאותו הם מבקרים ולהצמיד אותה לדלת ביתו כשלא מצאו אותו בבית. פרחים מסוימים, והאופן שבו מוקמו, שימשו כמעין כרטיס ביקור או חתימה אישית. הווידאו הקצר שכן מתעד מחווה כזו של השארת פרחים על דלתו של שכן שכבר אינו מתגורר בבית. הווידאו משתמש במחווה זו כמטפורה לגשר המיוחל בין המצב הפסיכולוגי ששורר בעקבות מלחמה לכמיהה לשלום. הסרט צולם בשטח הפתוח של וָרוֹשָה שבקפריסין, בבית נטוש שבו עדיין ניכרים סימני העבר הקרוב. הבית הנטוש עצמו הפך לסמל לטראומה ולאובדן שחוו קפריסאים יוונים וקפריסאים תורכים ורבים אחרים בקפריסין שנעקרו מבתיהם. בהיסטוריה המודרנית, רצופת הקונפליקטים והאלימות של קפריסין, אנשים רבים נאלצו לעזוב את ביתם ולעיתים קרובות הופרדו ממשפחותיהם, חבריהם ושכניהם. חוויות אלה הובילו לתחושה אישית וקולקטיבית של אובדן שעברה באופן אינטואיטיבי לדורות הבאים. הווידאו שכן מנסה לחשוף מספר רבדים בהיסטוריה, בתרבות ובמסורת. בה בעת, הוא מבקש לשפוך אור על זיכרונות העבר, על רגשות ועל תקוות ומאמצים משותפים לפיוס.