print

Deep Feeling: רגשות ובינה מלאכותית

אוצרת: נוהר בן אשר 1.8.2019 - 28.12.2019

שני חלקים למיצב הפרפורמטיבי של מירי סגל, הבוחן רגשות בתנועת מטוטלת בין עבר ועתיד: הקרנת וידיאו-קליפ על עשן, והקרנת אנימציה במציאות רבודה על מסך. ההקרנה על עשן מעלה באוב את הווידיאו-קליפ Life on Mars (1972) של דיוויד בואי, שעוסק בכמיהה לחיים במאדים, כמקום של פנטזיה והתחלות חדשות, כתחליף לחיים המאכזבים בכדור הארץ. לעומתה, ההקרנה על מסך מתייחסת להתפתחות של טכנולוגיית הבינה המלאכותית, שמאפשרת להגיע למאדים בשליחת רובוטים.
חלקי העבודה קושרים בין שני אפיקים של ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה-20 ובמאה ה-21: המרוץ לחלל, וחקר האינטליגנציה המלאכותית. בשני אפיקים אלה האדם ניצב מול האינסוף: היקום האינסופי, ואינסופיותו של הידע. העיסוק באינסוף מעצים רגשות, בין נקודות הקיצון של טכנופוביה מצד אחד וטכנופוריה מצד אחר.
על המסך מופיעים חלקי דימויים של כוכב הלכת מאדים וחפצים שכמו נופלים מהשמים אל חלל המוזיאון הממשי. החפצים נלקחו ממאגר דיגיטלי באוניברסיטת פרינסטון, שהשימוש בו נועד לפיתוח קוד "למידה עמוקה" (אינטליגנציה מלאכותית) תוך אימון בזיהוי מאות-אלפי אובייקטים. טכנולוגיה זו אמורה לסייע לנו, בעתיד, להגיע למחוזות-חלל שהאדם לא יוכל לכבוש בגופו הביולוגי. עם זאת, בליל הדימויים הגנריים שנופלים מהשמים משדר גם עייפות וסלידה מהבלגן הישן הזה.
שתי ההקרנות השונות – האחת אנלוגית, והאחרת דיגיטלית – מציגות דימוים נראים-לא-נראים: העשן החמקמק מטשטש את קווי הגוף – ואילו המציאות הרבודה אינה יותר ממישור דו-ממדי של מסך בחלל הגלריה. הישויות והאובייקטים הנראים בה, ערטילאיים ונוכחים בו-זמנית, מרמזים על העדר הגוף בממשות הטכנולוגית אז וגם היום, בימים של טכנולוגיה נבונה.

הקרנה על עשן – מדי חצי שעה

מירי סגל, After Life on Mars, 2018-19, מיצב מציאות רבודה; מיצב עשן, דימוי מוקרן וסאונד

עוד על התערוכה
ארועים