print

תותח וקילשון

אוצרת: סיגל קהת-קרינסקי 1.5.2006 - 10.6.2006
קוממיות (הצעה לציור קיר)

במסגרת אליפטית בצבע החול מתבלטים בתמונה "קוממיות" פירות וצמחים, ספר ודמות הקוראת בו, שורת דמויות בסך בטקס הבאת ביכורים, ים ואניות, בתים, ילד קטן, מכונות – כל אלה מצוירים כשטיח צבעוני. בין המשטחים הקטנים הססגוניים התשבציים מצוירים שומרים ניצבים אוחזי נשק: שני גברים ואישה, שדמותם גדולה ובולטת במיוחד. הם ניצבים בשני קצות המרחב המצויר ובמרכז.
הקוממיות, כפי שפלדי מתאר אותה, היא מחזור חיים חלוצי שבו עבודה, בניין ומשפחה, חינוך ותרבות ישראלית ייחודית, הגנה ושאיפה לשלום משולבים בו יחד. הציור מקרין אופטימיות, שסמליה הם הילד הקטן, הפרחים והפירות במגוון צבעים. גם גודש הפרטים והצבעים יוצר רושם של עושר חיים. נראה, שמתוך החול, במסגרת האליפטית, צמח פה מפעל חלוצי מרהיב, שפלדי שר לו שיר הלל, ומי שאפשר אותו הוא המגן עליו: הגברים והאישה, הדרוכים, האוחזים בנשק והממוקמים באופן שבו ההגנה על הנבנה בארץ תהיה מירבית. המטוסים, המצוירים כיונים צחות, יוני שלום, גם הם שומרים על הקיים.
באשר למסגרת החולית שמתוכה כמו פורץ ומלבלב המפעל הציוני חשוב להזכיר את דבריו של פלדי על הציור בשנות העשרים של המאה העשרים: "אנחנו התחלנו משום דבר"... "תרבות ציור לא הייתה קיימת אז אצלנו. מסורת של ציור טבע הייתה חסרה כאן: השמים- זכוכית, הארץ – סלע וחול. היה עלינו לבנות על זה משהו. רק מגרדים – ותיכף יש חול, אבן. צריך היה ללמוד לספוג את מה שבשביל הצרפתים היה רק מובן מאליו" (ראיון ב"ציור ופיסול 1975).
נראה, כי בציור זה בנושא "קוממיות" מודגשת השבריריות של החיים בארץ. עם כל האופטימיות, החיים בצל המוות, יש לזכור, הם כה שבריריים ועדיין חסרי אחיזה ממשית, כאילו בנויים על חול, שרק אם תגרד את השכבה העליונה – מיד נחזור שוב לחול. לשממה.
ועוד מספר פלדי על עבודותיו הדומות לשטיחים צבעוניים, כי "נדמה לי שאת השראתי החזקה ביותר אני שואב מציורי ילדים וממרבדים". "יותר משלימדתי את הילדים – למדתי מהם!" כאשר הראה לילדים, שאותם לימד, תמונות של פיקאסו ושל מאטיס, "זה לא אמר להם שום דבר", אך כאשר הראה להם תמונות של שטיחים ססגוניים, הדבר עורר התלהבות רבה. "הם ניגשים לציור מתוך קרבה ותום. ללא פלפול הם הופכים חומר לחלום" ("דבר" יוני 1981). בעקבות מגעו השוטף עם עולמם הצבעוני דמיוני של ילדים לבשה גם יצירתו שלו במשך שנים פני שטיח עשיר בגוונים, שרוח אגדתית שורה עליה. כזה הוא גם הציור "קוממיות".