print

ימים נוראים: טרילוגיה

אוצרת: דרורית גור אריה

22.9.11 - 8.11.11

שלוש עבודות הווידיאו של דפנה שלום, "ימים נוראים: טרילוגיה", נקשרות לפרק הזמן של חודש הרחמים, אלול, ומרכיבות את המיצב המוצג בתערוכה הנוכחית. הטרילוגיה, המתייחסת לראשיתו ולנעילתו של לוח השנה היהודי, מציעה קריאה רחבה של ממד הזמן החולף, ובתוך כך בוחנת פוליטיקה של זהויות בשפה המתיכה יחדיו ממד טקסטואלי וממד חזותי.
בכל אחת משלוש העבודות נוכח מרחב של התרחשות שונה מבחינת המיקום הגיאוגרפי, סיפור המעשה והדמויות המצולמות. עם זאת, העבודות קשורות בתכניהן, ובכל אחת מהן חוזרים ונשנים כהד מאפיינים דומים, לצד תכונותיהן הייחודיות והעצמאיות. בכולן ניכר העיסוק במאבק אנושי-חייתי ובהישרדות קיומית בסיסית. הרעיונות באים לידי ביטוי באמצעות דימויים חזותיים כגון רפרטואר תלבושות, צבעי הסוואה צבאיים וכוריאוגרפיה של אמנות לחימה, או באופן מטפורי, באמצעות "צבא הדבורים" ומערכת היחסים בינן, כנתינים, לבין המלכה. ההיבט המיליטריסטי הקיים בעבודות מרמז על עיסוק בערכים של שליטה, כיבוש וניצחון – בזיקה למציאות הפוליטית, התרבותית והלאומית המקומית, כמו גם לנושא המגדרי ולמאבקי המינים. בשלוש העבודות קיימת חקירה של אופני הזמן החולף, וכן נוכחת בהן חתירה לסימון מרחב של זמן לתהייה ולתעייה בהתייחס למנעד רגשות המתאפיינים במתחים בין מסורתיות ומודרניות, חייתיות ואנושיות, גשמיות ורוחניות.
קיומו של האדם בטבע הפרוע, בניסיונו לבייתו ולתרבתו, מלווה בתנועה מעגלית אינסופית, הנקשרת לעולם הטקסים היהודיים והתפילות היהודיות הנשמעות בפס-הקול. בשירת התפילה, שנלקחה על ידי האמנית מקלטות ישנות מקוריות של פרקי חזנות, משולבת פרשנות עכשווית. כך משובץ קולן של הזמרת דקלה והזמרת סמדר לוי בתוך פרקי תפילה של יום הכיפורים. הסאונד המסורתי, שבו ניכר דיסוננס, הופך לניגון היברידי ייחודי המכיל מעברים חדים בין דממה לבין שירה, בין קריאה לבין מענה, בין מקהלה גברית לבין קולה של חזנית סולנית. כמו כן, בפס-הקול ניכרת ההגייה המזרחית-הערבית המערערת על אחדותה של הזהות הישראלית-היהודית.
שלוש העבודות מתאפיינות בעושר רב-מדיומלי, המקיף את תחומי הצילום, המחול והסאונד. מכלול זה מאפשר לתת ביטוי טוטלי, פיזי ורעיוני, לתכנים שונים ולעתים מנוגדים. שלום, שמקורותיה נעוצים במדיום הפלסטי והצילומי, מדגישה את מאפייניהם החומריים של סוגי הנוף, הבדים, השיער, המסכות והתחפושות, כמו גם את האופן שבו הסרט פועל כמכלול וכמקבץ של פריימים נפרדים.