print

מותק, סידרתי מחדש את האוסף

אוצר: עמי ברק

30.4.13 - 24.8.13

האספן הצרפתי פיליפ כהן, בעליו של אחד האוספים המרתקים בתחום האמנות העכשווית הבינלאומית, מציג לראשונה למעלה מ- 100 יצירות, בתערוכה שמוקדשת לאוסף שלו .

אוסף פיליפ כהן הוא אנסמבל קוהרנטי ומרשים של עבודות אמנות, ברובן הגדול משנות ה-90 ועד ימינו.
האוסף, שמיטיב להציג נקודת מבט חדשה על התרבות, החברה והאמנות בנות זמננו, מורכב מעבודות פואטיות ומאתגרות ומתמקד בעיקר בסצנת האמנות הצרפתית עם אמנים כמו פייר הויג, פיליפ פארנו, מליק אוחניאן, לוריס גרֵאו, בסצנת האמנות הישראלית- שמיוצגת בין היתר על ידי האמנים משה ניניו, פאבל וולברג ומירי סגל, ובסצנה האמריקאית עם אמנים כמו פול מקארתי, מייק קלי, סינדי שרמן, לואיז לולר ומתיו דיי ג'קסון. הוא מושתת על מספר תחומי עניין קבועים, המעידים על עמדותיו הפילוסופיות של האספן, על טעם מאד אישי שגיבש לעצמו ועל מושאי התשוקה שלו באמנות, כמו גם על כך שהוא מקפיד להתעדכן ולהרחיב את קשת בחירותיו כאספן פעיל. רבות מן העבודות בתערוכה הן ביטוי למשיכה ולמחויבות של כהן לאמנות מושגית עכשווית המהווה מאפיין בולט של האוסף, ולעבודות המעמידות במרכזן סוגיות הנוגעות לדימוי ולחקירת טבעו והן לקו התפר בין מציאות ובדיה. מקום בולט באוסף שמור למדיום הוידיאו ולעבודות שבמרכזן הדימוי הנע.

כותרת התערוכה "מותק, סידרתי מחדש את האוסף" השאולה מעבודה של האמן האמריקאי המושגי אלן רופרסברג, מיטיבה לתאר את גישתו הייחודית של פיליפ כהן לאספנות בעשרים השנים האחרונות. מתוך הזיקות התרבותיות והרעיוניות המשותפות להן, העבודות באוסף מצביעות על העניין של האספן בטיפולוגיות לשוניות ובעיסוק במושגי זמן ומשך בחלל וכן על חיבתו לעבודות שיש בהן תבונה והומור אמנותי נוקב, אך בד בבד גם קריאת תיגר על מעמדו של הדימוי ועל שעתוקו. עבודות רבות מדגימות מינימליזם חזותי מהודק ופשטות אמצעים, לצד מחשבה בהירה וחדה. עבודות אחרות עם נוכחות של טקסט מעידות על העניין בלשון ככלי לבחינת הדינמיקה בין אדם, שפה ועולם.

האוסף מוצב בתערוכה על פי פרקים שכל אחד מהם מציג מקבץ עבודות העוסק בנושאי מפתח.
כך למשל, פרק תחת הכותרת "גם אני עושה אמנות" מציג עבודות של אמנים העושים שימוש בבדיה, בניכוס, בציטוט ובדיאלוג בין-דורי כאמצעי מבע. פרק אחר "לא עוד מציאות" שופך אור על גישות ופרקטיקות הקוראות תיגר על פוליטיקה, דת וממסד, על ליקויי החברה ועל ייצוגיה. "שום דבר לא אמיתי, הכול מותר" מעניק מקום של כבוד לסוג ההומור, שהפך עבור אמנים רבים לאמצעי חתרני, לא רק בתוך המערכת, אלא גם ביחס לחברה ככלל.
"קבינט הרכיבים הבלתי-נשכחים" – מזמין את הצופה לחלל פרטי- אינטימי של האספן בו מוצגים רישומים ועבודות קטנות- ממדים מתוך האוסף. עבודות אלה הן בבחינת רמזים, נקודות ציון המשרטטות את תולדות האוסף. התערוכה מבקשת לעמת את הצופה עם האוסף כמופע של עבודות המספקות תובנות על חיי היומיום של האספן והאדם פיליפ כהן.

בתערוכה: עבודות וידיאו, צילום, רישום, מיצב וציור. לצד עבודותיהם של אמנים מבוססים וידועים יוצגו עבודות של כוכבים חדשים בזירה הבינלאומית.

בין האמנים המשתתפים בתערוכה: דאגלאס גורדון, סינדי שרמן, סופי קאל, פול מקארתי, אנט מסאז'ה, שילפה גופטה, קרלוס אמורלס, מריו גרסיה טורס, מירצ'ה קנטור, מליק אוחניאן, טרין סיימון, מתיו דיי ג'קסון, אדם מקיואן, לוריס גראו, פיליפ פארנו, קלייר פונטיין, משה ניניו, מירי סגל, עדי נס, פאבל וולברג, אריאל שלזינגר, פנחס כהן גן, אלי פטל.

אוצר: עמי ברק