print

עיין ערך:שחקן

אוצרת: נועם סגל

17.10.2013 - 4.1.2014

“היפוֹקריטֶס“, שחקן ביוונית עתיקה, משמעותו זה שמפרש; כלומר הפרשן והמתווך ולאו דווקא זה המציג או המופיע. עם זאת, השחקן כמציג ומופיע, לעולם מנסה לרדת לנבכיה של דמות מסוימת, לפרשה ולתווכה עבור הקהל. בשפה עכשווית, שחקן הוא זה שמשתתף במשחק בעל כללים מסוימים, והוא לעולם סוכן של משהו או מישהו. בין שהוא שחקן  עצמאי או משחק תפקיד, ובין שהוא משמש כסוכן של משהו חיצוני, הוא מייצג אינטרס מסוים או מערכת אינטרסים.
יש האומרים שאנו חיים היום בחברת הפרפורמנס, חברת המופע; המופע הווירטואלי שלנו ברשתות חברתיות, הזיהוי העצמי שלנו עם הופעתנו החיצונית והדגש הגדול על תחום ההופעה. עם זאת, גם מלצרית במסעדה משחקת תפקיד, המורה בכיתה, ואפילו הורים ממלאים את תפקידי האבא והאמא. כולנו מציגים ומממשים סוכנות מסוימת ביחס למשחק שבו אנו ממוקמים.  ולם כשאנו מופיעים, אנו משתתפים או מציגים; וכשאנו פועלים, מי משחק בנו תפקיד? כמה סוכנים נוכחים בזירה? כמה היגיון, תשוקות, סיבות מושכלות, ידיים נעלמות, רצון האל, נתונים סטטיסטיים וכמיהות תת-מודעות פועלים בו-זמנית?
גם עצמים, בעלי חיים, עציצים וחפצים מתפקדים כשחקנים, כמוליכי משמעות ומעוררי
תהליכים, כפועלים ומופעלים בהתאם לכללי משחק מסוימים. כך גם חללים ומרחבים
נושאים אינטרס ומערכת ערכים מסוימת, וכמותם תפיסות עולם וגישות ערכיות. לכל
אובייקט יש תפקיד, כל דבר הוא שחקן מטעם סוכנות מסוימת ברגע נתון.
התערוכה עיין ערך: שחקן מציגה מניפה מושגית של הערך “שחקן“ ובוחנת את נגזרותיו.
המושג “שחקן“ נפרס בה על פני כמה צירי התייחסות, בהם עצמים ואופני תצוגה; אופני משחק, בהם חיקוי והתחקות; ואופני הופעה העוסקים בהשתתפות והֵיעשות.
צירים אלה נכרכים זה בזה כחבלים, שבהם יכול הצופה להיאחז ולחשוב באמצעותם על
המושג “שחקן“.        

תודותינו למתי ברודו