print

מחשב מסלול מחדש

במסגרת ערוצי תקשורת פוסט גלובליים, ביאנלה פוזנן 2014, אוצרת: דרורית גור אריה

02/10/2014 - 24/01/2015

התערוכה "מחשב מסלול מחדש" מוצגת במסגרת אירועי Mediations ("ערוצי תקשורת") – הביאנלה ה"פוסט-גלובלית" הרביעית שמרכזה בפוזנן, פולין. זוהי מסגרת משותפת של תערוכות ואירועי אמנות המתקיימים השנה ב-14 ערים ברחבי העולם, כרשת הנרקמת בין ערים שונות ומרוחקות זו מזו, ביניהן ניו-יורק והירושימה, איסטנבול והנובר, פתח-תקוה ומפוטו (מוזמביק), סן-דייגו ומונטווידאו (אורוגוואי). כותרת-העל של הביאנלה, "כששום-מקום נעשה כאן", משקפת מצב עכשווי מבלבל של מדינות המנסות לשמר גבולות גיאוגרפיים וזהויות לאומיות, ובאותה נשימה להתקיים כשחקניות פעילות בשוק גלובלי המאיים על כל מה שנתפס כ"מקומי".

שורשי הגלובליות נעוצים הרחק בימי נדידות העמים הגדולות של העת העתיקה, ומגיעים לימינו דרך גילוי הארצות הַחל במאה ה-15, המהפכה התעשייתית באירופה ושיאי הקולוניאליזם במאה ה-19, שביססו הגמוניה מערבית כלכלית ותרבותית, ברוח הקִדמה והמודרניוּת, ברחבי הגלובוס. בסוף המאה ה-20, בחלוף המאבק הבין-גושי ונפילת מסך הברזל, תהליכי הגלובליזציה הצטיירו כמימוש מוקצן של הקולוניאליזם, המפוגג הבחנות תרבותיות וכופף מזרח ומערב ומרכז ושוליים כאחד לערכי הדמוקרטיה והכלכלה הליברלית; אלא שבהווה הפוסט-גלובלי שלנו, דומה שדווקא המרכזים ההגמוניים מתפרקים מבפנים כמו לקו במחלה אוטו-אימונית.

מהפכת המידע האלקטרוני יצרה אשליה של עולם חסר גבולות והבטחה לחופש תנועה של בני אדם, סחורות ומידע, אך היום כבר ברור שהקשרים הווירטואליים והמסחריים הענֵפים וסבך הכלכלה הרב-לאומית מחוללים דיכוי קולוניאליסטי חדש-ישן בחסות החוק הבינלאומי. כיום חוזים שבחמישים השנים הבאות יגיע מספר המהגרים הנעים ברחבי העולם לכמיליארד איש – משבר הגירה חסר תקדים, שינתץ כליל את ההבחנה בין חיי קבע אורבניים לנוודוּת. האם תביא התנועה המואצת לשחרור האנושות, או שמא לעבדות חדשה המחפּיצה אנשים כסחורות? ואיזו מין גיאוגרפיה תיווצר בעולם שגבולותיו נזילים? ייתכן שמצב עניינים זה מציב בפנינו הזדמנות לכונן גיאוגרפיה של זהויות דינמיות, שכל סובייקט בה נדרש לניווט בלתי פוסק.

התערוכה משקפת את חוויית המעבר לעולם פוסט-גלובלי מפוכח ביצירתם של אמנים עכשוויים, סוכנים כפולים הנעים כמטוטלת בין המקומי לגלובלי במובנם כמסורת מול חידוש, לאומיות מול בינלאומיות, יצירה מול ייצור, עמל מול סחורה. יש בה הצעה למסע בין מחוזות ממשיים ומדומיינים, בין נתיבי תנועה טקסטואליים ומראות הצפים יחד על הסורק של הלא-מודע הקולקטיבי. מהדהדים בה מסעות אֶפיים (מאז אודיסאוס ועד גוליבר) במחוזות הדמיון והרוח, לצד מסעות גילוי, כיבוש וסחר ממשיים. בין דימויי המסע נפרשׂ הים כאתר עתיר-פנים שהממשי קורס בו לתוך הווירטואלי, מפלט של דמיון ופנטזיה לכבולים בגופם ולחסרי היכולת לנוע.