print

שינועים במרחב

אוצרת: אורלי הופמן

31.3.2005 - 10.7.2005

מאז טבע הפילוסוף הצרפתי, מישל פוקו, את המונח הטרוטופיה (heterotopia), הוא הפך למושג מפתח בהבנת המרחב ומוקד לדיון בשיח העכשווי. הטרוטופיה היא צורת ארגון מרחב המציבה במקום אחד מרחבים אחדים המופיעים בו-זמנית באופנים שונים, זה לצד זה, זה עם זה, קרובים זה לזה, רחוקים זה מזה ומנוגדים זה לזה. בעשורים האחרונים של המאה העשרים בחן פוקו את המעבר ההיסטורי של המחשבה מציר זמן לינארי לרשת מצטלבת המחברת יחדיו ובמקביל מקומות וירטואליים ומקומות ממשיים, מעין מערכות סימון שבהן פועלת הסביבה האנושית על מכלול היחסים המורכבים ועל הסתירות שבתוכה.
התערוכה שינועים במרחב עומדת על הקשרים שבין עבודות אמנות לבין הוויה עכשווית המרובדת בהקשרים תרבותיים, חברתיים, פוליטיים, אדריכליים וגאוגרפיים. היא מהווה מעין סיפור של מסע הנע בין נקודות הרשת לבין מערך של מרחבים משתנים ומשתנעים. התיור במרחבים השונים מזמן אינטראקציות, דיאלוגים, דילמות, תובנות ועימותים המרוקנים את יצירת האמנות וטוענים אותה בעת ובעונה אחת. התייר המזדמן – הצופה – הופך להיות גורם מרכזי משפיע ומושפע באופן הכלת המערכים החזותיים השונים. האמנים בונים סביבה חדשה, משנעים לתוכה מרחבים תרבותיים, היסטוריים ואחרים, ומציעים עמדה אפוקליפטית של היום שאחרי. היצירות מזמנות סוג של פתרון, של חזון, של היאחזות ושל שרדנות לצד חוסר תכלית והתמעטות. זיכרון קולקטיבי נטמע בחוויות אוטוביוגרפיות מקומיות, שאולות או מומצאות.