רון חן: תערוכת לווין "נוי"

לזמן מוגבל, בית מגורים ברחוב טרומפלדור 52 בפתח תקווה הופך לתערוכת לוויין של מוזיאון פתח תקווה לאמנות.

נקודת המוצא לתערוכה היא עבודתו של רון חן, שנוצרה בביתה של סבתו. לפני כשנה וחצי הקים חן בדירה את עבודת האמנות ״חדר על הגג״, מבנה קטן דמוי אוהל הבנוי מקרטון ומפרספקס – בית בתוך בית – הניצב במעלה גרם מדרגות לולייני. עבודתו, הנוגעת גם בהכשרתו כאדריכל, יוצרת מרחב אינטימי של התכנסות, מחסה ודמיון: מקום שאפשר להסתתר בו, לחלום ולהתבונן ממנו אל העולם שבחוץ. סבתו של חן בחרה להמשיך לחיות לצד העבודה, והיא נותרה במקומה והפכה לחלק מן הדירה. כעת, לאחר פטירתה, הדירה הופכת לתערוכה קבוצתית בשיתוף מוזיאון פתח תקווה לאמנות.

הדירה, שתעבור בהמשך לדיירים חדשים, מצויה בזמן ביניים: היא אינה משמשת עוד למגורים, ועדיין לא נעשתה לביתם של דייריה הבאים. במצב זה היא הופכת למעין עדות אחרונה לזמן שבו חיה בה סבתו של חן, ולאובייקט ולרגע תחום בזמן. סביבה נאספות עבודות חדשות לצד עבודות מאוסף מוזיאון פתח תקווה לאמנות, המקיימות זיקות שונות לבית ולמרחב שסביבו. הן פוגשות את שאריות החיים בדירה ואת עבודתו של חן, שכבר נטמעה בה. האמנות, חפצי הנוי והדירה עצמה מנותקים לרגע מן התפקידים ומההקשרים הרגילים שלהם ונקשרים זה בזה מחדש. הניתוק שמחוללת עבודתו של חן חוזר גם במהלך התערוכה, המשהה את הדירה ואת האובייקטים שבתוכה בין העולם הפנימי לעולם החיצוני – בין מה שהייתה לבין מה שתהיה.

רחוב טרומפלדור 52 ממוקם בכפר גנים א׳, החלק הוותיק ביותר של שכונת כפר גנים בפתח תקווה. השכונה נוסדה בשנת 1926 כ״שכונת גנים״ –  מרחב מגורים של בתים, חצרות ופרדסים – ושמרה על אופייה הכפרי עד לשנות השמונים. בהמשך התחלפו הפרדסים והבתים הנמוכים בבנייה רוויה, וכיום נמצאת השכונה בעיצומו של גל התחדשות עירונית, שבמסגרתו רבים מהבתים הוותיקים נהרסים או עומדים בפני פינוי־בינוי.

שם התערוכה, ״נוי״, נוגע במובנים השונים המצטברים במקום. הוא מהדהד את שמה ואת ההיסטוריה של שכונת כפר גנים, את פריטי הנוי שבאמצעותם בית מקבל את אופיו, ואת הדקורטיביות כפעולה המבקשת לייפות, לעצב ולארגן את סביבת החיים. הנוי מתקיים כאן גם באזור שבין פנים לחוץ: בין מה שמונח בתוך הבית לבין חזיתו, בין המרחב הפרטי לנוף הנשקף מן החלון ובין הדירה לשכונה המשתנה סביבה. מחוץ לבניין מוצבת עבודת קרמיקה של דקל, הנקשרת למסורת של עיטור הבית והמרחב הסובב אותו. מיקומה בכניסה מהדהד את רעיון שכונת הגנים ואת הנוף שהלך ונעלם ממנה, ובה בעת מציב אותה על הסף שבין הרחוב לדירה, בין נוי חיצוני לפריט ביתי.

כך הופכת ״נוי״ את הדירה למרחב שבו הסיפור האישי והמרחב העירוני נשזרים זה בזה; מקום שבו פנים וחוץ, מגורים ותצוגה, זיכרון והתחדשות מתקיימים בעת ובעונה אחת.

פתיחה: יום שישי, 7.8.2026, בין השעות 11:00–14:00
משך התערוכה: 7.8.2026–22.8.2026

צילום: דפנה אמירה