אוצרת: ד"ר אירנה גורדון
מנצחת: מיכל אורן
אוגוסט 2021
מוזיקה קאמרית בתוך חלל התערוכות
הדרך שבה אנו שורדים
עבודותיהם של 12 האמניות והאמנים בתערוכה עוסקות בחווית ההישרדות בזמן ובמרחב, על מגוון ביטוייה המודעים והלא מודעים, על הסיפורים שהיא מביאה עמה, על הצורות והדימויים שהיא מייצרת וכיצד היא מתהווה בזיכרונות שנאגרים, בטראומות שנחרטות ובמיתוסים, בחלומות ובחזיונות המתערבבים במה שקרוי "המציאות". כיצד חווית ההישרדות מכילה את המתח והמחשבה בין קיום היחיד לבין קיום הקולקטיב ובאילו אופנים היא מאמתת מושגים של אנוכיות ושמירת העצמי אל מול אמפתיה וחמלה כלפי האחר.
לודוויג ואן בטהובן (1770-1827) הוא מלחין גרמני המשתייך לאסכולה הווינאית הראשונה, ביחד עם המלחינים היידן ומוצרט. הוא נחשב, עוד במהלך חייו, למלחין המרכזי והחשוב ביותר בווינה. הוא נחשב למלחין מהפכן שהרחיב וערער את הגבולות הקלאסיים ובכך "פתח את הדלת" למוזיקה הרומנטית של המאה ה-19.
בטהובן נאלץ להתמודד עם משבר גדול – ההתדרדרות בשמיעתו. ישנן עדויות על כך שבטהובן החל לאבד את שמיעתו כבר בשנת 1798. במכתב שכתב לאחיו בשנת 1802, הוא מתאר את רצונו לשים קץ לחייו עקב שמיעתו המתדרדרת. למרות זאת, בטהובן המשיך להלחין ולהופיע, גם כשאבדה שמיעתו והפך לחרש כמעט לחלוטין. מאחר ויצירותיו המשמעותיות והמהפכניות ביותר נכתבו עם פרוץ מחלתו, אפשר לייחס להתמודדות שלו (לצד פטרוניו) השפעה מהותית על כתיבתו והפיכתו לאחד המלחינים המשמעותיים ביותר בתולדות המוזיקה הקלאסית המערבית.
הקוורטט הרביעי בדו מינור הוא חלק מקובץ של שישה קוורטטים (אופוס 18), שהולחנו בין השנים 1798-1800 עבור פטרונו של בטהובן, יוזף פרנץ פון לובקוביץ'. בקוורטטים אלו, מפגין בטהובן את שליטתו בהלחנה בסגנון הקלאסי, שיוחס מסורתית להיידן ולמוצרט, כמו גם מביא לביטוי את בגרותו המוזיקלית.
בתהליך התפירה בתערוכה "קחי אותי מכאן" של האמנית טל שושן, מעניקה האמנית לבגדים ישנים ומתפוררים "שלד" שיחזיק אותם. בדומה ליצירה אומנותית, ה"שלד" של נושא מוזיקלי מכונה מוטיב. על פי רוב זהו חלק מהנושא שחוזר שוב ושוב במהלך היצירה. המוטיב יכול להיות צלילי, קצבי ואפילו "ג'סטה" מוזיקלית. יצירותיו של בטהובן מאופיינות בפיתוח מוטיבי מורכב, ובכתיבת מוטיב המאחד בין פרקי היצירה השונים. כתיבה המזוהה עם יצירותיו המאוחרות. כבר ביצירה מוקדמת זו, הקוורטט הרביעי בדו מינור, מציג בטהובן "ג'סטה" מוזיקלית, שמאחדת את כל פרקי הקוורטט בדומה לחוט התופר את חלקי הבגד שמציגה טל שושן.
אבי סבג- נפוליאון 12 א'
מיצג הצריף נפוליאון 12א', מציג נקודת מבט עכשווית של מעברת נפוליאון בעכו של שנות ה-60. כמי שעלה לארץ ממרוקו וגדל במעברת נפוליאון, אז שכונת מצוקה, והיום שכונת צמודי-קרקע יוקרתית, יוצר אבי סבג מרחב חדש המפגיש בין עבר והווה. מפגש בו מצטלבים חומרים ארכיוניים של זיכרונות אישיים, מסמכים, תצלומים וקולות של התושבים עצמם ותחקירים על המעברה, שהייתה בין האחרונות שפונו.
ד"ר אברהם (אבי) עילם-אמזלג (1941) הינו מלחין, מנצח, מוזיקולוג וחלילן ישראלי. ממקימי להקת "משמור" והתזמורת האנדלוסית הישראלית. נולד בקזבלנקה שבמרוקו והתחנך בצרפת ובישראל. עם עלייתו לארץ בשנות ה-50 למד בפנימיית "מוסד עלייה" בפתח תקוה. בעקבות התשוקה למוזיקה האנדלוסית כתב את עבודת הדוקטורט שלו על "התפיסה המלודית בשירת הבקשות של יהודי מרוקו". נעימות הילדות ששר לו אביו מהוות מקור והשראה ליצירתו.
תקסים לחליל (1968). תקסים (تقسيم) היא סוגה כלית אלתורית לכלי סולן. היצירה מציגה שילוב של מוזיקה אנדלוסית לצד השפעות מערביות. שימוש בשיטת ההלחנה הסריאלית המערבית אך תוך שמירה על מאפייניה של המוזיקה המזרחית המבוססת על מקאם מזרחי.
ה"תקסים" לחליל מקיים דיאלוג בין מזרח למערב, בין ישן לחדש, באופן מרומז, בדומה לאבי סבג ומיצב המעברה "נפוליאון 12א'".