דורון וולף: ואניטאס

אוצרת: רעות פרסטר

21/06/2024 -

31/12/2024

דורון וולף: ואניטאס

דורון וולף מצייר סצנות עכשוויות בסגנון פיגורטיבי-ריאליסטי דקדקני. הוא בוחן את חיי היומיום האישיים ואת הוויית החיים בעת הנוכחית באמצעות נושאים קלאסיים, בהם ואניטאס – סוגת טבע דומם שנפוצה במאה ה-17 ועניינה זמניוּת החיים וּודאות המוות. השראה הוא שואב מתצלומים שהוא בוחר באינטרנט או מצלם בטלפון הנייד, ועל בסיסם הוא יוצר ציורי שמן בטכניקות ציור מסורתיות. עבודתו מעלה שאלות על מקוריות ועל המתח שנוצר בין הצילום המהיר לבין ציור אִטי ומתמשך.

וולף חוקר את הדימוי במצב הדברים בהווה, תוך בחינה של תפיסת המציאות המתֻווכת בעידן של הצפה חזותית. האור המלאכותי בציוריו, הבוקע מתאורה או ממסכים, מעוות את התמונה ויוצר תחושה של דרמה המהדהדת ציורים מן העבר. לא-פעם משולבת בהם מראָה או השתקפות, המדגישה שאלות של מקור, התבוננות וניכור. פטיפון, כוס יין או כדור טניס מטופלים אצלו באותה דקדקנות שננקטת בציטוט של יצירות מופת מתולדות האמנות, או בציור על פי תצלום של נהלל, שם נולד וגדל.

במרכזה של התערוכה הנוכחית סדרת ציורים בהשראת המוזיאון לתולדות הטבע בניו-יורק – וציור אחד עכשווי-מקומי, שנוצר במיוחד לתערוכה בעקבות ביקור בגן החי הסמוך למוזיאון. בציורים נראים קבוצות של אנשים המתבוננים בדיורמות, שבהן מוצבים פוחלצים לרקע נוף פנורמי בחלל תצוגה חשוך. העבודות, ארכאיות ועתידניות כאחת, מקרינות תחושת קיפאון בזמן שבין הטבעי למלאכותי, בין חיים למוות. מומחש בהן הקשר בין כולא לכלוא, בין האדם, הטבע והסביבה, כאשר המוזיאון נתפס כמאוזוליאום דומם של פאר, יופי ואדישות.

הצופה, המבט, מושאי ההתבוננות והדינמיקה ביניהם מתכתבים עם העֲמדות מלאכותיות ודרמטיות בציורי אולד-מסטרס – יצירות מופת מכוננות בתולדות האמנות, שנוצרו לפני המצאת המצלמה ושאיכותן המיוחדת מעניקה להן נצח. הציטוט שלהן מעלה מחדש את שאלת ההילה של יצירת האמנות היחידאית.