מסיפורי בית אחד

אוצרת: סיגל קהת קרינסקי

29/03/2018 -

28/05/2018

מסיפורי בית אחד

"על תל נישא בדרומה של אם המושבות מתנוסס לתפארת בית רחב ממדים ורב תוכן – בית 'יד לבנים'…בלב גן מלבלב, משטחי דשא נרחבים ופרחים רבי גוון מקיפים אותו…מלמול חרישי של מפל מתמזג כאן עם קול צחוקו הרונן של ילד". "בית" זה הוא "ביטוי לשאיפת עיר שלמה להביע הוקרה ואהבה לדורות הלוחמים שאינם כבר אתנו"…אבל בית זה אינו דומם: "כל מוצג דומם שבו – סיפורו עמו השזור בתולדות העם – מדבר ומדובב את הבאים מקרוב ומרחוק והם ממשיכים לרטוט בלב המבקרים". כך פותח ברוך אורן, מנהלו הראשון של בית יד לבנים בפתח תקוה, את ספרו (1) שעליו מתבססת במידה רבה תערוכה זו – המתקיימת כמחווה ליום הולדתה ה-140 של העיר פתח תקוה.
בית יד לבנים, הראשון מסוגו בארץ, הוקם על ידי עיריית פתח תקוה וחברי ארגון ההגנה כגורם מחנך שערכיו יהיו נכסי צאן ברזל לבאים בשעריו. בבית זה גם עוצבה דמותו של המפקד בצה"ל, וחיילים עברו סדרות חינוך ומורשת קרב. לצד זאת, מייסדיו ראו לנגד עיניהם מרכז שיקיים פעילויות לכלל האוכלוסייה במטרה להגיע לחלקים רחבים ככל האפשר של הציבור. כך למשל, במסגרת הקמת אתר ההנצחה, הוקצה בו חדר ייעודי לתערוכות אמנות שיענה על הצורך במקום הולם לתערוכות כאלה.
בעקבות החלטת ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואנשי רוח לאתר מקום להנצחת זכר הבנים, החליט ראש עיריית פתח תקווה דאז, פנחס רשיש, להקצות חלקת אדמה בפאתי העיר למטרות אלה. הוגי הרעיון ביקשו להקים אתר שלא רק יעמוד כמצבה, אלא גם יפעל כיישות עצמאית וויטלית, המחנכת לערכי ההנצחה ולטעם אמנותי – באמצעות תמונות וצלילי מוזיקה, לתרבות הגוף – באמצעות פעילויות ספורט ולבריאותו – באמצעות הדשאים הרחבים. כך הפך המפעל ליחיד בסוגו, לא רק בארץ.
אופן הגעתן של חלק מיצירות האמנות לאוסף המוזאון טומן בחובו סיפורים אנושיים מרתקים. כמותן כך גם המוצגים השונים הגיעו אליו ממגוון מקורות – יש שנמסרו ביד רועדת של אם שכולה ששמרה מזכרת מבנה, יש שהובאו על ידי לוחם מן הקרב או השבי, יש שהוגשו על ידי בני קיבוצים ויש כאלה שברוך אורן עצמו חיפש עד שמצאם באתרי קרב שונים. כשהובאו אלה לבית יד לבנים – מן העבר הקרוב והרחוק – נשזרו סיפוריהם בצרור הסיפורים, כחלק מן המסכת המסופרת בבית.
חזון זה של בית יד לבנים הדריך אותי בעבודה על התערוכה, שבה מוזמן המבקר לחדר המדמה את משרדו של ברוך אורן בבית יד לבנים. מעין "קפסולת זמן", שבה מתקיים דיאלוג בין החפצים והיצירות מראשית הקמת ה"בית" לבין אלה העכשוויים יותר, שרובם ככולם מאוסף המוזאון. בהעמדה זו של הרחוק מול הקרוב יותר, מתלכדים הסיפורים והנרטיבים השונים של העבר וההווה.
מעצם טיבם של המוצגים ככרוכים בסיפורים וזיכרונות, מהדהדת התערוכה שאלות על אודות מעמדם של חפצים כאובייקטים בתצוגה מוזיאלית, מחשבות על אמנות וא-אמנות, על המחקר הארכיוני ועל הפעולה האמנותית בתחום מבנה המוזאון.
סיגל קהת קרינסקי
1. ברוך אורן, מסיפורי בית אחד, תל אביב: צבא הגנה לישראל הוצאת "מערכות", תש"ך.

מסיפורי בית אחד
אהרון גלעדי, נוף בפרדס בפתח תקוה 1930, עיפרון דיו וצבע מים על נייר, אוסף מוזאון פתח תקוה לאמנות
מסיפורי בית אחד
גיל ומוטי, מוזאון פתח תקוה לאמנות, מתוך פיוצ'ר ליין טורס, 2013, מונוטיפ, תצריב קו, אקווטינטה, אוסף מוזאון פתח תקוה לאמנות
מסיפורי בית אחד
דגל שכונת נוה-כיבוש (פג'ה) בפתח תקוה, , לא מתוארך, מן הארכיון האישי של דלילה ונחמיה שניצקי ז"ל, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני
מסיפורי בית אחד
דינה לוין, גן בית יד לבנים, לא מתוארך, שמן על בד, אוסף מוזאון פתח תקוה לאמנות
מסיפורי בית אחד
זכריה שדה, ברוך אורן במשרדו בבית יד לבנים, לא מתוארך, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

"על תל נישא בדרומה של אם המושבות מתנוסס לתפארת בית רחב ממדים ורב תוכן – בית 'יד לבנים'…בלב גן מלבלב, משטחי דשא נרחבים ופרחים רבי גוון מקיפים אותו…מלמול חרישי של מפל מתמזג כאן עם קול צחוקו הרונן של ילד". "בית" זה הוא "ביטוי לשאיפת עיר שלמה להביע הוקרה ואהבה לדורות הלוחמים שאינם כבר אתנו"…אבל בית זה אינו דומם: "כל מוצג דומם שבו – סיפורו עמו השזור בתולדות העם – מדבר ומדובב את הבאים מקרוב ומרחוק והם ממשיכים לרטוט בלב המבקרים". כך פותח ברוך אורן, מנהלו הראשון של בית יד לבנים בפתח תקוה, את ספרו (1) שעליו מתבססת במידה רבה תערוכה זו – המתקיימת כמחווה ליום הולדתה ה-140 של העיר פתח תקוה.
בית יד לבנים, הראשון מסוגו בארץ, הוקם על ידי עיריית פתח תקוה וחברי ארגון ההגנה כגורם מחנך שערכיו יהיו נכסי צאן ברזל לבאים בשעריו. בבית זה גם עוצבה דמותו של המפקד בצה"ל, וחיילים עברו סדרות חינוך ומורשת קרב. לצד זאת, מייסדיו ראו לנגד עיניהם מרכז שיקיים פעילויות לכלל האוכלוסייה במטרה להגיע לחלקים רחבים ככל האפשר של הציבור. כך למשל, במסגרת הקמת אתר ההנצחה, הוקצה בו חדר ייעודי לתערוכות אמנות שיענה על הצורך במקום הולם לתערוכות כאלה.
בעקבות החלטת ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואנשי רוח לאתר מקום להנצחת זכר הבנים, החליט ראש עיריית פתח תקווה דאז, פנחס רשיש, להקצות חלקת אדמה בפאתי העיר למטרות אלה. הוגי הרעיון ביקשו להקים אתר שלא רק יעמוד כמצבה, אלא גם יפעל כיישות עצמאית וויטלית, המחנכת לערכי ההנצחה ולטעם אמנותי – באמצעות תמונות וצלילי מוזיקה, לתרבות הגוף – באמצעות פעילויות ספורט ולבריאותו – באמצעות הדשאים הרחבים. כך הפך המפעל ליחיד בסוגו, לא רק בארץ.
אופן הגעתן של חלק מיצירות האמנות לאוסף המוזאון טומן בחובו סיפורים אנושיים מרתקים. כמותן כך גם המוצגים השונים הגיעו אליו ממגוון מקורות – יש שנמסרו ביד רועדת של אם שכולה ששמרה מזכרת מבנה, יש שהובאו על ידי לוחם מן הקרב או השבי, יש שהוגשו על ידי בני קיבוצים ויש כאלה שברוך אורן עצמו חיפש עד שמצאם באתרי קרב שונים. כשהובאו אלה לבית יד לבנים – מן העבר הקרוב והרחוק – נשזרו סיפוריהם בצרור הסיפורים, כחלק מן המסכת המסופרת בבית.
חזון זה של בית יד לבנים הדריך אותי בעבודה על התערוכה, שבה מוזמן המבקר לחדר המדמה את משרדו של ברוך אורן בבית יד לבנים. מעין "קפסולת זמן", שבה מתקיים דיאלוג בין החפצים והיצירות מראשית הקמת ה"בית" לבין אלה העכשוויים יותר, שרובם ככולם מאוסף המוזאון. בהעמדה זו של הרחוק מול הקרוב יותר, מתלכדים הסיפורים והנרטיבים השונים של העבר וההווה.
מעצם טיבם של המוצגים ככרוכים בסיפורים וזיכרונות, מהדהדת התערוכה שאלות על אודות מעמדם של חפצים כאובייקטים בתצוגה מוזיאלית, מחשבות על אמנות וא-אמנות, על המחקר הארכיוני ועל הפעולה האמנותית בתחום מבנה המוזאון.

מסיפורי בית אחד
יומן עבודה של החייל אריה ישראלית בנושא אספקת מים ליישובים בארץ, , 1948, נמסר עי שושנה ונחמיה ישראלית, הארכיון לתולדות פתח תקוה עש עודד ירקוני
מסיפורי בית אחד
יעקב לוצ'נסקי, עמנואל הטייס, לא מתוארך, ברונזה, תשורת דבורה ודוד רוטשטין לזכר בנם הטייס עמנואל רוטשטיין (1948-1927), אוסף מוזאון פתח תקוה לאמנות
מסיפורי בית אחד
כרזת שידור התסכית המפתח מפאטריה, כרזת שידור התסכית המפתח מפאטריה, 9.11.1956, הארכיון לתולדות פתח תקוה עש עודד ירקוני
מסיפורי בית אחד
מפתח ארון מספינת המעפילים פאטריה, מפתח ארון מספינת המעפילים פאטריה, 1939, הארכיון לתולדות פתח תקוה עש עודד ירקוני
מסיפורי בית אחד
סרג'יו לרמן, לילה קסום בשמי המושבות, 1999, רפידוגרף וצבעי מים על נייר, תשורת האמן, אוסף מוזאוןפתח תקוה לאמנות
מסיפורי בית אחד
פלג דישון, אנדרטת כיס, 2010, טכניקה מעורבת, אוסף מוזאון פתח תקוה לאמנות
מסיפורי בית אחד
צלם לא ידוע, ילדי גן הילדים של לאה רייסקין, לא מתוארך, הארכיון לתולדות פתח תקוה עש עודד ירקוני
מסיפורי בית אחד
שלמה אלירז, שכונת פג'ה בפתח-תקוה, שנות ה-50 של המאה העשרים, שמן על בד, אוסף מוזאון פתח תקוה לאמנות