דניאל קיצ'לס: אוריינטציות

אוצרת: ד"ר אירנה גורדון

14/02/2025 -

28/06/2025

דניאל קיצ'לס: אוריינטציות

היצירה אוריינטציות משלבת את פרקטיקות העבודה השונות של דניאל קיצ'לס (נ' 1980) – הלחנה, וידיאו וסאונד – עם פעולה פרפורמטיבית רבת-משתתפים. במרכז העבודה, שנוצרה בשנה החולפת לתערוכה המוזיאלית הראשונה שלו, נראות שתי מקהלות השרות במהלך נסיעה, במקומות ובזמנים שונים. החלוקה בין תפקידי המקהלות היא מגדרית-רווחת, פשטנית בכוונה תחילה: מקהלה אחת מורכבת מ-12 נשים בגילים שונים, שיושבות במונית שירות ומפיקות צלילים קדם-לשוניים תוך כדי נסיעה בדרכים משובשות. טלטלת הנסיעה משפיעה על הפקת הקול וההבעה. דרך החתחתים הופכת לכלי מרכזי במישור המוזיקלי וההבעתי, כאשר ההתבוננות מכוונת פנימה, אל תוך החלל הדחוס של הרכב. מקהלת הנשים מושפעת מהקרקע שטרם סומנה, נסללה, יוּשבה ומוּפתה. הדרך המשובשת נעשית פרטיטורה של רעידות, טקסטורות קצביות וקפיצות, שהן חלק בלתי נפרד משירה המבוססת על איבוד שליטה ונשמעת לעתים כבכי או קינה, לעתים כשירה היסטרית אחוזת דיבוק, ולפרקים כגמגום או דיבור משובש. החוויה היא של דיסאוריינטציה, כאשר לצופות אין מושג היכן הן נמצאות ולאן פניהן. המצב משול לעיוורון או הליכה לאיבוד, כאילו נלקחו הנשים בניגוד לרצונן.

המקהלה השנייה מורכבת מארבעה גברים השרים תוך כדי נסיעה בכביש 1 משדה התעופה לירושלים. המבט כאן מופנה מתוך הרכב החוצה וקדימה, אל הכביש והנוף שהוא חוצה, התחומים בזגוגית. בתחילת הנסיעה, בשדה, נשמעים רעשים של חיפוש תדרים ברדיו, ואז מתחילה שירת הגברים המגיבים על שמות המקומות בשלטים שעל פניהם הם חולפים, ספק מסמנים את התחנות שבדרך ספק נפרדים מהן. הם ממפים את שמות הערים, היישובים והכיוונים בשולי הדרך לירושלים ויוצרים תמונת נוף כפולה: זו של המציאות היומיומית העכשווית הסיזיפית, וזו המושגית הקשורה לעלייה לרגל, למטענים הרוחניים של הצליינות ולנראטיבים היסטוריים מכוננים. שירתם מושתתת על התמצאות, והנוכחות הקולית שלהם משדרת ביטחון. יעד הנסיעה מתברר כירושלים, והצופים יודעים היכן הם נמצאים בכל רגע נתון.

תולדות המקהלה קשורות למסורות מוזיקליות עתיקות ומודרניות – מסורות תיאטרליות, שמאניות, דתיות ואוונגרדיות כאחת. במסגרתן המקהלה מגלמת עקרונות של חוק וסדר, לצד סולידריות ופוטנציאל של שינוי ומחאה, וכל אלה מצטלבים במערך הקולי והחזותי של היצירה. שתי המקהלות פועלות במעגליות אבסורדית (על גבול הקומית) המבוצעת בטקסיות רליגיוזית. המנגנונים שבבסיסן מניעים קדימה, וההתקדמות במרחב היא תנאי לקיומן. עצירה, התבוננות לאחור או הגעה ליעד מתקילות את המנגנון. דיפטיכון המקהלות הוא תיעוד של מיצגים שבוצעו במקביל בתוך רכבים נוסעים, כאשר לנוף ולקרקע שביסוד מנגנון ההפעלה והטקס, אין כל ייצוג חזותי.אוריינטציות חוקרת את היחס בין צליל למלה: מצד אחד הקול הקודם למילים, ומצד שני קול המילים המאפשר את ההתמצאות במרחב, את האוריינטציה – מונח שמקורו במלה "אוריינט" (מזרח), שלפני ההתכוונות לצפון היה הכיוון הגיאוגרפי והתרבותי המנחה. הקול הוא המשכו של הגוף, של ממשותו, באופנים מופשטים – והמקהלה, כגוף יחיד-רבים, היא המשכה של החברה. הגוף והקול נמצאים בתוך הנוף, נעים בתוכו ומתבוננים בו, בעוד הנוף נמצא מחוץ לגוף. ההיסטוריה נחבטת בנוף באופן טראומטי כמעט, והתודעה הגופנית מנסה ללכוד את העבר בהווה, בתהייה מה צפוי ברגע הבא.

ייעוץ וליווי עבודה קולית: לילה מזל יינישן / מקהלת נשים: בר ערן, מאיה פנינגטון, אלמה גולדשמידט, ספיר רוזנבלט, תום זילברברג, לילה מזל יינישן, הילה פלשקס, ליזה מקרוב, נינה מקרוב, נעמי יואלי, עלינא אשבל, יעל דושי / שותפות לפיתוח עבודה קולית: לילה מזל יינישן, בר ערן, ספיר רוזנבלט, נטע שפיגל / הפקה בפועל: דפנה כהן / מקהלת גברים: אריאל לייקין, אור אלוני, אילן ברקני, גדעון לוי, דניאל קיצ'לס / שותף לפיתוח עבודה קולית: אריאל לייקין

צילום: עמרי ברזילי / הקלטת שטח: גל נעים / ייעוץ סאונד ומיקס: אורי קדישאי / עריכה: קובי וגמן / צבע: אסף ארביב / אפטר-אפקטס: גיל מקניל