מנהיגים

אוצרת: סיגל קהת-קרינסקי

25/03/2010 -

30/10/2010

מנהיגים

התערוכה בוחנת את דמות המנהיג, כפי שהיא באה לידי ביטוי באמנות הישראלית מאז קום המדינה ועד ימינו, על רקע השינויים המתמידים בחיינו בהקשר המדיני והתרבותי. מצד אחד, בולט המנהיג "החזק", הייצוגי, והממלכתי , העולה בקנה אחד עם האתוס הציוני: מנהיג בעל חזון או כזה המחובר להוויית המקום ולשורשיו. היבטים אלה ניכרים, למשל, בדיוקנו של יצחק בן צבי (1959), הנשיא השני, שפיסלה בתיה לישנסקי, בפסל ברל כצנלסון (שנות ה-60) של האמן יעקב לוצ'אנסקי או בדמותו ההדורה של הרצל בהדפס של הרמן שטרוק, המבוסס על תחריט משנת 1903. מצד אחר, עולה הפן האישי והאנושי של דמות המנהיג, המופיע לעינינו כמעט "בנעלי בית"; כך, למשל, הרגע האינטימי והמפתיע של הנשיקה בין גולדה מאיר ומשה שרת (1965), כפי שנלכד בעדשתו של נחמן אברמוביץ, או תצלום של צלם אנונימי, ובו נראה בן גוריון אוחז טלה בידיו.
תדמית המנהיג, אופן הצגתו ושיווקו מעסיקים את האמנים העכשוויים בתערוכה: כך, למשל, בעבודתו של דוד ריב Security (2002) , המטשטש את זהותו של אהוד ברק, או משחק הזהויות בין מקרבן לקורבן בעבודת הווידיאו של בועז ארד מלכי ישראל (2009), העוטה לסירוגין את דמויותיהם של ראש הממשלה, יצחק רבין ושל רוצחו, יגאל עמיר. שיווק דמות המנהיג כמוצר עממי לכל דבר, ואפילו זילות דמותו – כדימוי על גבי טפט או על גבי שטר כסף העובר מיד ליד, בולטים בעבודת הווידיאו של נורית שרת, זהות (2003), המתייחסת גם לדמותו של משה שרת, ובעבודת הפייטים הנוצצת של זאב אנגלמאיר (בגין 1999), שהיא חלק מסדרת דיוקנאות העשויים מחומרים זולים וקישוטיים.
גם סוגיית הנתק בין המנהיג וחלומו לבין המציאות האכזרית, המלחמה ומחירה הכבד, עולה באחדות מן העבודות: דימוי העקידה ביצירתו של מנשה קדישמן – דגם מוקטן, שהוכן במיוחד לתערוכה על פי פסלו המפורסם, עקידת יצחק (1985-1982), המוצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, או תצלום עבודתה של מיכל נאמן, העיניים של המדינה, שהוצבה על שפת הים של תל אביב בשנת 1972, וביקשה להתריס כנגד אידיאל ההקרבה וכנגד המערכת, המקדשת ערכים של כוח.
טקסטים ומטבעות לשון, שהפכו לחלק ממורשת "מגש הכסף", עומדים במרכזן של עבודות אחרות, החותרות תחת מיתוסים תנ"כיים ומציעות קריאה מחודשת של המיתוס הציוני. ביניהן עבודותיה של מיכל נאמן, גדי בחלב אִמו, ארץ אוכלת יושביה (1974) וקורבן צעיר חדש (2009), או עבודת הווידיאו אבות אכלו בוסר (2008) של שחר מרקוס, העוטה חזות של גנרל, בולע את עיטורי העוגיות שעל מדיו ומקיא אותם תוך כדי הקראת חזון יחזקאל.
דווקא בימים אלה, שבהם נדרשת הנהגה המסוגלת לאתר מגמות ולהציע חזון חדש, חל פיחות בדמות המנהיג, והביקורת עליו מבית ומחוץ הופכת להיות בוטה יותר ויותר. מגמות אלה באות לידי ביטוי בתערוכה, והן משתלבות בשיח הציבורי הער המתנהל כיום בישראל על אודות מנהיגים ומנהיגות.

מנהיגים
אבשלום סולימן, Great African Leaders, 2006, עפרון ונייר פחם על נייר
מנהיגים
איתמר בגליקטר, גולדה, 2009, טכניקה מעורבת (חריטה)
מנהיגים
איתמר בגליקטר, גולדה תחריט, 2009, תחריט נייר
מנהיגים
איתמר בגליקטר, דיוקן בן גוריון (מתוך סדרת גדולי האומה), 2009, טכניקה מעורבת (חריטה)
מנהיגים
בועז ארד, מלכי ישראל, 2009, וידאו, 10 דקות בלופ
מנהיגים
בועז ארד, דוד בן גוריון, 2010, טכניקה מעורבת
מנהיגים
בתיה לישנסקי, יצחק בן צבי, 1972, ברונזה
מנהיגים
דוד ריב, world leaders wallpaper, 1996, אקריליק על בד
מנהיגים
דוד ריב, security, 2002, צילום
מנהיגים
דני מס, סא"ל יוספ'לה טבנקין, 1944, דיו ועפרונות צבעוניים על נייר
מנהיגים
הרמן שטרוק, דיוקן הרצל, 1903 במקור, צילום מאוחר של התחריט
מנהיגים
זאב אנגלמאיר, עיני פקוחה לשלמות ארצנו, 2009, פייטים ועיניים זזות על נייר
מנהיגים
זאב אנגלמאיר, בגין, פייטים ויהלומים מזוייפים על נייר
מנהיגים
חנוך הניגמן, דיוקן ברל כצנלסון, 1945, שמן על בד
מנהיגים
יעקב לוצ'יאנסקי, ברל כצנלסון, לא מתוארך, יציקת ברונזה
מנהיגים
מיכל נאמן, קרבן צעיר חדש, 2009, שמן ומסקינטייפ על בד
מנהיגים
מיכל נאמן, ארץ אוכלת יושביה גדי בחלב אימו, 1974, עט על נייר
מנהיגים
מיכל נאמן, העיניים של המדינה, הפקה חדשה מ-2010 (על סמך הצילום מ-1972)
מנהיגים
מנשה קדישמן, יונת השלום מתנשקת עם השה לעולה, שנות ה-90, שמן על בד
מנהיגים
מנשה קדישמן, עקידת יצחק , 2010, ברזל, דגם מוקטן על פי הפסל "עקידת יצחק"
מנהיגים
מרים ברלין, דיוקן אברהם שפירא, לא מתוארך, יציקת נחושת
מנהיגים
נורית שרת, זהות, 2003, וידאו, 06:30 דקות בלופ
מנהיגים
נחמן אברמוביץ, גולדה מאיר ומשה שרת, 1965, תצלום שחור לבן

רגע אינטימי ומפתיע זה נלכד במצלמתו של הצלם נחמן אברמוביץ' במהלך הוועידה העשירית של מפא"י, שנערכה ב-17 בפברואר 1965, בתום "נאום כיסא הגלגלים" של משה שרת, אחד הנאומים המוכרים ורבי-ההשפעה שנשא בשנה האחרונה לחייו. בנאומו התנגד שרת לתביעת דוד בן-גוריון לכונן ועדת חקירה ממלכתית בפרשת לבון. בהציגו עמדה זו תמך שרת בדעותיהם של גולדה מאיר ושל לוי אשכול. בתום הוועידה הצביעו רוב הצירים נגד הצעת בן-גוריון. באותה שנה גם נדחתה בקשתו של בן-גוריון להיבחר כמועמד מפא"י לראשות הממשלה.

בסיום הנאום נשקה גולדה מאיר לשרת על מצחו, ולאחר מכן נשאה נאום חריף עוד יותר באותו נושא. מחווה זו של הערכה לשרת ותמיכה בעמדותיו ניתן להבין גם על רקע הסכמתה של מאיר להצעת בן-גוריון שנים אחדות קודם לכן להחליף את שרת בתפקידו ולהתמנות לשרת החוץ; אולי הייתה זו דרכה שלה לבקש את סליחתו של שרת על המהלך ההוא.

על השוני במזגיהם ובעמדותיהם של שרת ושל בן גוריון עמדה מאיר בספרה האוטוביוגרפי, חיי (1975): "שנים רבות, לטוב המזל, בעצם עד שנות ה-50, שיתפו השניים פעולה ביניהם יפה מאוד. שרת היה דיפלומט ואיש משא ומתן מלידה. בן-גוריון היה מנהיג ולוחם לאומי מלידה. והתנועה הציונית בכלל, כמו גם תנועת העבודה בפרט, הפיקו ברכה עצומה משילוב כישרונותיהם, ואפילו, הייתי אומרת, מן השוני הגדול במזגיהם ובעמדותיהם". *

הצילום הנדיר שייך לאוסף מוזיאון פתח תקוה לאמנות ומוצג בתערוכה הקבוצתית "מנהיגים" המוצגת בגלריית האוסף. התערוכה מעמתת את הצדדים האינטימיים והאנושיים של המנהיגים בישראל אל מול הציבוריים והייצוגיים, ביניהם צדדים כוחניים של קולוניאליזם, צבאיות וערכי מלחמה. מבעד לאינטימיות במחוות הנשיקה, נחשפים חילוקי דעות אישיים כמו גם פוליטיים רחבים יותר, שהתקיימו בין שרת, מאיר ובן גוריון באמצע שנות הששים של המאה העשרים.

* יעקב ורנה שרת (עורכים), שוחר שלום: היבטים ומבטים על משה שרת (תל אביב: העמותה למורשת משה שרת, 2008), עמ'190-188. הרשימה כולה מסתמכת גם על דברים שנאמרו לי בריאיון עם יעקב שרת, בנו של משה שרת, מיום 17.3.10, ועל כך שלוחה לו תודתי.

מנהיגים
שחר מרקוס, אבות אכלו בוסר , 2008, וידאו, 04:04 דקות בלופ
מנהיגים
שמואל גולדשטיין, גולדה, 1973, שמן על בד