צילום ומעבר: שלושה סרטים קצרים, היינץ אמיגהולץ

אוצרת: חמוטל שטרנגסט

26/11/2010 -

13/12/2010

צילום ומעבר: שלושה סרטים קצרים, היינץ אמיגהולץ

הסדרה הדוקומנטרית של הקולנוען הגרמני הניסיוני היינץ אמיגהולץ (יליד 1948 גרמניה),
"צילום ומעבר", המוקרנת בחלקה במוזיאון פתח תקוה, מציגה אבני יסוד בארכיטקטורת האוונגרד המודרנית באמצעות רצף צילומי של פרטים החושף את הקומפוזיציות הארכיטקטוניות מנקודת מבט קולאז'יסטית. עבודת עריכה חסרת נרטיב ליניארי של שוטים ללא תנועת מצלמה, לצד צילום תיעודי, מצביעים על כוחו של המבט להמציא מחדש את המרחב שבו הוא מתבונן. הסרטים מדגישים את הזיקה העמוקה בין צילום, קולנוע ואדריכלות המתקיימת באופן שבו הם מתמודדים עם תמות של זמן, מרחב, אור ונרטיב. המפגש בין תיאוריה, קולנוע ניסיוני ואדריכלות מתגבש לכלל אמירה אשר קוראת תיגר על קיומה של מערכת מרכזית מכוננת בתפישת המבט, הצפייה והחוויה, ומאפשרת לייצר סטרוקטורות רדיקליות ופואטיקה חדשה ומאתגרת.
הסרטים כוללים שניים מסרטי "אדריכלות כאוטוביוגרפיה" מתוך הסדרה הדוקומנטרית "צילום ומעבר" העוסקים באדריכלים וסרט העוסק במחברות הרישום, היומנים והסקיצות הקולנועיות של אמיגהולץ.
במסגרת VideoZone 5 – הביאנלה הבינלאומית החמישית לוידיאו ארט.
התערוכה מתקיימת בשיתוף IFA Institute For Foreign Cultural Relations

צילום ומעבר: שלושה סרטים קצרים, היינץ אמיגהולץ
היינץ אמיגהולץ, הבנקים של סאליבן, אדריכלות כאוטוביוגרפיה , צילום ומעבר – חלק שני, גרמניה, 1993–2000, פילם 35 מ"מ, 38:00 דקות.

הסרט מציג את שמונה הבניינים האחרונים שלואיס ה' סאליבן (אבי הביטוי "הצורה נובעת מן התפקוד") תכנן וריהט לקראת סוף הקריירה שלו. בגיל 35 נמנה סאליבן עם המפורסמים באדריכליה של אמריקה. בשנת 1906, הוא הוזמן לתכנן את הראשון בשמונה בנייני הבנקים, שאותם הוא עתיד היה לתכנן בהמשך. המזמין, קרל קנט בננט (Bennent), בנקאי מאוֹבַטוֹנה, מינסוטה, העריץ את בנייניו של סאליבן ואת כתביו והחשיב את סירובו הקיצוני לקבל את תכתיבי האסכולה ההיסטוריציסטית ולחקות את המסורת האירופית כבחירה לממש רעיונות אמריקניים מובהקים.
בחודשים מרס ואפריל 1995, ביקר היינץ אמיגהולץ בבנקים הללו, הנמצאים כולם בערים קטנות במערב התיכון, בסביבת שיקגו. החוויה החזותית והמרחבית שמעוררים הבניינים האלה נובעת מן הדיאלקטיקה הייחודית של הקישוטיות, המבנה מבטון מזוין ומידות האדם באתר המופשט ביותר של הדמוקרטיה: הבנק. כל אחד מבנייני הבנקים האלה ממוקם במרכז העיר, בדרך כלל בצמוד לבית העירייה, בצומת הרחובות Main ו-Broad, כמו ספינות חלל בסביבה זרה. הסרט מציע לצופים אפשרות לשחזר משהו כעין מפגשו הראשוני של אמיגהולץ עם המבנים של סאליבן, כפי שהוא מתארו.

צילום ומעבר: שלושה סרטים קצרים, היינץ אמיגהולץ
היינץ אמיגהולץ, בסיס המייק - אפ III, צילום ומעבר – חלק 9, גרמניה, 1996-2004, 35 מ"מ, 26:00 דקות.

בסרט זה מוצגים 38 מפנקסי הרשימות ומחברות הרישומים של היינץ אמיגהולץ מן השנים 1996
עד 2004. הסרט מציג צילומי "דפדוף" מהיר ביומנים של אמיגהולץ לצד צילומי נוף וארכיטקטורה:
סקיצות קולנועיות לשיבוצי השיש בלוחות הזיכרון בקתדרלת יוחנן בוואלטה, מאלטה (2004); לסלע הגולגולת במדבר עצי יהושע בקליפורניה; לגבעת קסטלן בפארק הלאומי ביג בֶּנד בטקסס; לחנות האבנים בקוורצסייט, אריזונה המוכרת שרידים מן המפעל לייצור זכוכית בהנרייטה, אוקלהומה, בתור "אבני חן ממקסיקו"; לסצינות מברטלסוויל, אוקלהומה; לעץ מכוסה בנעליים מן הכביש המהיר מס' 62 בקליפורניה (2002); ולבסוף, לווילה קרנייאקו של גבריאלה ד'אנונציו בגרדונֶה, איטליה (1997).

צילום ומעבר: שלושה סרטים קצרים, היינץ אמיגהולץ
היינץ אמיגהולץ, הגשרים של מייאר, אדריכלות כאוטוביוגרפיה – רובר מייאר, צילום ומעבר – חלק 3, גרמניה, 1995-2000, 35 מ"מ, 24:00 דקות.

הסרט בוחן 14 עבודות שיצר האמן, מהנדס הבניין ובונה הגשרים השוויצרי רובר מיֶיאַר (1872-1940) בשנים 1910 עד 1935. מייאר חולל מהפכה בבנייה בבטון. באמצעות צמצום החומר ליסודותיו נושאי העומס החיוניים ועיצובם מחדש, הוא פיתח עולם חדש בתכלית של צורות. הסוגיות שעניינו אותו והמצאותיו – הכוללות קשתות בעלות חתך ארגז ללא קורה, תקרות ללא קורות, קשתות תלת-מפרקיות וכו' – הסתכמו במחקר אנציקלופדי של האפשרויות המגולמות בבטון. האלגנטיות המורכבת, ובכל זאת פשוטה, של המבנים נושאי העומס שלו הציבו אמות מידה אסתטיות חדשות לעולם כולו.
אף על פי כן, העובדה שמייאר דחה את המבנה המסיבי וצמצם את הצורות לכלל הקווים החיוניים לכוחם המבני עוררה אי-אמון בקרב רשויות בנייה וגרמה להן להציב תנאים מגוחכים לפרויקטים שלו. בניסויו החלוציים, אפשר להיתקל רק בעמקים נידחים של קנטונים קטנים, שנתנו לו יד חופשית לממש את תכנוניו.